מילון מונחים מקצועייים

מילון מונחים מיקצועים

 

הפרעת קשב וריכוז ADD
Attention Deficit Disorder - תסמונת של ליקויים בקשב וריכוז.

היפראקטיביות ADHD
Attention Deficit Hyperactivity Disorder - הפרעות קשב וריכוז המתבטאות בקושי לשמור על ריכוז ברציפות לזמן ממושך.
נטייה מרובה להיסח הדעת ואימפולסיביות.
קושי להתייחס לפרטים ולהתמקד בהם, לארגן ולסיים מטלות.
האבחון הראשוני נערך ע"י נוירולוג.
ברוב המקרים התופעה מלווה את הילד גם בבגרותו.

הפרעות התנהגות
אי קבלת מרות ממבוגר, חוסר ציות, התנהגות אגרסיבית ואנטי חברתית.
הרס רכוש, התנהגות אלימה, תוקפנות.

ליקויי קשב וריכוז
ליקויים ביכולת לבחור מסך כל הגירויים הסביבתיים גירויים רלוונטיים לסיטואציה.
הסחת הדעת מהעניין המרכזי בזמן נתון.

לקות למידה
המונח "לקות למידה" מתייחס להפרעות ביכולות למידה שונות של הילד או הבוגר. ביטויין ברכישת קריאה וכתיבה, יכולת קשב, הסקת מסקנות ו/או יכולות חשבוניות. המונח תקף כאשר מתגלה פער בין ההישג הקיים להישג המצופה מן הילד על פי גילו, רמת השכלתו ורמת המשכל שלו.
מניחים כי ליקויים אלו נובעים מבעיה כלשהי בתפקוד של מערכת העצבים המרכזית שבמוח. הם אינם קשורים לרמה אינטלקטואלית מסוימת או העדר מוטיבציה. מאחר שכל התפקודים הקוגניטיביים האחרים נורמאליים, החוקרים מניחים שליקויים אלה נובעים מליקוי מוחי מזערי.
עפ"י סקרים נראה כי 15% - 10% מכלל האוכלוסייה לוקים בתסמונת זו . יש הטוענים כי אצל בנים התסמונת היא 1:3 מאשר אצל הבנות.
להלן ההפרעות המתייחסות ללקות הלמידה בשמן הלועזי המקובל:
דיסלקציה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה, דיספאזיה

דיסלקציה
הפרעה בהתפתחות כושר הקריאה.
קושי בעיבוד המידע מרגע קליטתו כגירוי חזותי ועד להבנת המשמעות שלו.
קשיים בקריאה, בלבול בקריאת האותיות, החלפת מילים דומות מבחינה צורנית, החלפת סדר המילים במשפט.

דיסגרפיה
קושי בכתיבה.
כתב יד לא קריא, כתיבה איטית, בלבול בכתיבת אותיות, שגיאות כתיב מרובות.

דיסקלקוליה
לקות בתחום המתמטיקה.
קושי בהבנת מספרים, משמעות כמותית ויחסים כמותיים בין מספרים.
ליקויים בבצוע חישובים וביכולת לפתור בעיות מילוליות.

דיספאזיה
לקויי שפה.
לקות דיבור. בליעת מילים, קול חלש ונמוך, בעיות בתהודה ובשליטה בגובה הצליל.
גמגום.

ליקויי מוטוריקה גסה
קשיים בפעולות שנעשות ע``י איבר גדול או מספר איברים.
לדוגמה: זריקת כדור שבה משתתפת כל היד – מהזרוע עד כף היד.

ליקויי מוטוריקה עדינה
קשיים בפעולות שנעשות ע``י איבר בודד או קטן.
לדוגמה: הברגה, הכנסת מפתח לחור המנעול.
אצל תלמידים מתבטא בקושי לאחוז עיפרון, קושי בהרכבת פאזל, קושי בגזירה.
 

אסטרטגיות למידה
מיומנויות של למידה:  טכניקות של התמודדות עם מטלות שונות. בניגוד לילד  רגיל שמפתח מיומנויות אלה באופן טבעי, ילדים לקויי למידה, ברוב המקרים, מתקשים בכך, וזקוקים ללימוד מיוחד המותאם ליכולות ולכישורים שלהם בתחומים:
           ברמת קלט - הבנת הנקרא
           ברמת פלט - ארגון הבעה בעל-פה ובכתב
           ברמה כללית - התארגנות בזמן

הוראה מתקנת
 סוג של הוראה בעלת גישה פרטנית, המושתתת על בחירת שיטות וחומרי למידה המתאימים לילד ולקשייו הייחודיים.
  תחומי הוראה זו הם בקריאה, כתיבה וחשבון. מטרותיה:
           לפתח ולטפח את התחומים החזקים תוך כדי העצמת בטחונו העצמי ביכולתו ללמוד.
           להתמודד את הליקויים והקשיים שהתגלו אצל הילד.

מבחן וכסלר לילדים - WISC
בודק את האינטליגנציה של הילד. מורכב מ 12 תת מבחנים, חלקם מילוליים וחלקם מבחני ביצוע. ממבחן זה ניתן ללמוד גם על אישיות הילד, מחשבותיו, להסיק ממנו על קשייו ורמת תפקודו. תת מבחן "זיכרון" ותת מבחן "חשבון" מעידים על רמת קשב ויכולת ריכוז שהן נמוכות בדרך כלל אצל ילדים בעלי הפרעות רגשיות.

ליקויי למידה לא מילוליים
מערכת של תופעות נוירופסיכולוגיות לא מילוליות (שאינן קשורות לדיבור, להיגוי ולצורת התבטאות). הכוונה היא לתופעות הכוללות את חוש המישוש, קושי בתפיסה מרחבית: כמו זיהוי צד שמאל וימין, כיוונים, ארגון זמן הבנת מידות, יכולות נפשיות וקושי הסתגלותי לחידושים. כמו כן מדובר על כישורים מוטוריים ראשוניים, תפיסה שמיעתית ומיומנות של שינון, קשב, זיכרון. ליקויים אלה עלולים להקשות על הישגים לימודיים ויצירת קשרים חברתיים.
 

מבחן טוב"ה  
TOVA -
Test Of Variables of Attention

מבחן לקשב מתמשך מסוג ה ( CPT ( Continuous Performance Test
מבחן זה בא לאמוד את מידת הקשב באמצעות בדיקת היכולת של הילד לעמוד במטלה מתמשכת ומשעממת יחסית.
מצב השעמום אמור להידמות למצבו של הילד מול שיעורי בית או מטלות שאינו מעוררות בו התלהבות ועניין.
הבדיקה ממוחשבת ומבוססת על ניתוח תגובת הנבדק לגירוי: הילד צופה בצג מחשב למשך פרק זמן קבוע (כ- 20 דקות), ואמור להגיב לגירוי אחד ולהתעלם מגירוי אחר. הבדיקה מודדת את המהירות והדיוק של עיבוד המידע שעושה הילד. הבדיקה מחולקת לשתיים: חלק ראשון במצבו הטבעי של הילד, ללא ריטלין ופעם אחת לאחר נטילת התרופה.
הפרמטרים הנבדקים במבחן זה:
  1. קשב וחוסר קשב - תגובות נכונות ולא נכונות לגירוי המטרה.
  2. אימפולסיביות - תגובות לא נכונות לגירוי שאינו המטרה.
  3. זמן תגובה (מהירות התגובה המוחית) - משך הזמן הדרוש למוח להגיב למטרות. המדד הזה חשוב ביותר, שכן ילדים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז מגיבים לגירוי זה לאט יותר.
  4. השתנות זמן תגובה - האם המוח מגיב במהירות עקבית או לא לגירוי (ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מגלים חוסר עקביות בתגובות לגירויים).
     
גם מבוגרים יכולים להיבדק באמצעות מבחן טובה כדי לקבל הערכה מדויקת של יעילות הטיפול התרופתי והתאמת מינון התרופה. יש לדבר זה חשיבות מרובה שכן בניגוד לילדים, במבוגרים אין עדיין הערכה מדויקת למינון הנכון גם לא לפי משקל הגוף.
זוהי אינה בדיקה מאבחנת אלא כלי עזר מהפן הקליני, ומומלצת לשעות הבוקר.
ניתן לבצע את המבחן במכונים פרטיים או בחלק מהקופות, דרך ביטוחים המשלימים.

מבחן משכל
מבחן המודד כושר אינטלקטואלי כמו: זיכרון, הבנה היגיון. הציון מכונה מנת משכל ( (IQ ומבטא את רמת הישגיו היחסית של הנבחן.

ועדת השמה
ועדת השמה הינה ועדה מקומית המורכבת מאנשי מקצוע ונציגי הורים ותפקידה לדון בצרכים החינוכיים המיוחדים של ילדים, לצורך הפנייתם למסגרת החינוכית המתאימה ביותר, וכדי לתת מענה חינוכי-לימודי הולם לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים המתקשים להסתגל מבחינה לימודית או חברתית לנורמות המקובלות במסגרות החינוך הרגיל. הפנייה מתחילה בדרך כלל בסביבות חודש פברואר ועד מאי. השיקול המנחה בהעברת ילד למסלול של חינוך מיוחד הוא  הצורך להציע לו תנאים טובים יותר שיאפשרו לו להתמודד עם קשייו, ומתן עזרה לימודית רגשית ופיזית. רק תלמידים בעלי צרכים מיוחדים שלהם בעיות מורכבות וכוללניות משמעותיות בתחומי תפקוד שונים המצריכות התערבות רב-מקצועית כוללנית במשך מרבית שעות הלימודים, רק להם נועדו מסגרות החינוך המיוחד. ילד לא ילמד במסגרת של חינוך מיוחד ללא החלטה של ועדת ההשמה.
הפניית תלמיד לועדת השמה החלק מתהליך ממשוך שכולל ניסיונות שונים לטפל בבעיה בשיתוף פעולה עם ההורים. 

ועדת שילוב
ועדה זו הינה מוסדית (בית ספרית או גנית). הרכבה: בביה"ס -מנהל ביה"ס, המחנך, עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד, פסיכולוג ובעל מקצוע נוסף בהתאם לעניין.הרכבה לגבי גני ילדים - המפקחת על גני ילדים רגילים, גננת האם של הילד, עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד ופסיכולוג מטעם השירות הפסיכולוגי הפועל במערכת גני הילדים. מסמכותה לקבוע את זכאותם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים לתוספת חינוך מיוחד במסגרת תכנית השילוב. התפיסה המנחה את השילוב היא שרוב התלמידים בעלי צרכים מיוחדים יכולים להשתלב במסגרת הכיתה הרגילה בעזרת תכנית שילוב, ולהפיק תועלת רבה מכך הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית-רגשית. חוק החינוך המיוחד משנת 1998 קובע שועדת השמה תקבע את זכאותו של תלמיד לחינוך מיוחד אל יש זכות קדימה להשמתו של התלמיד במסגרת החינוך הרגיל. תיקון החוק (מס. 7 משנת 2002 ) מעניק לועדת השילוב את הסמכות להעניק משירותי החינוך המיוחד לתלמידים עם לקויות שונות, במהלך לימודיהם בכיתה הרגילה במסגרת תכנית השילוב. סוגי השירותים הם: הוראה מתקנת, טיפולים ביצירה ובהבעה וטפולים פרא- רפואיים. שיטת הטיפול יכולה להיות פרטנית או קבוצתית. המקום שבו הטיפולים מתקיימים: בתוך ומחוץ לכיתה. המועד שבו הטיפול ניתן: בשעות הלימודים או לאחר שעות הלימודים. כל זאת בכפוף למגבלות חוק התקציב.

ועדת ערר
זוהי ועדה שמתכנסת  כדי לדון מחדש על השמת הילד במסגרת החינוך המיוחד. במידה וההורים אינם מרוצים מהחלטת ועדת ההשמה, זה המקום לערעור. הזימון אליה מתקבל בדואר לפחות שבועיים לפני הדיון בו יוצגו המסמכים שהוצגו בפני ועדת ההשמה וכל מסמך רלוונטי חדש. לדיון מוזמנים נציגי המוסד החינוכי שבו לומד הילד והם מכירים אותו באופן אישי. ניתן גם להביא לדיון מומחים או אנשים מטעם ההורים. הועדה מתייחסת רק למסמכים החתומים ע"י גורם מקצועי מוסמך, תוך ציון מקצועו המדויק ומספר הרישיון המקצועי שלו. בוועדת הערר חייבים להשתתף שלושה אנשים לפחות: מנהל המחוז של משרד החינוך או בא כוחו המכהן כיו"ר ועדת הערר, פסיכולוג חינוכי מחוזי של משרד החינוך ומפקח על החינוך המיוחד. כמו כן כלולים בהרכב ועדת הערר עובד סוציאלי מתוך רשימה שקובע שר העבודה והרווחה, רופא מומחה מתוך רשימה שקובע שר הבריאות, נציג ועד ההורים הארצי לחינוך המיוחד מתוך רשימה שקובע ועד ההורים ונציג של ארגון ציבורי המוכר על ידי שר החינוך. הסיכום וההחלטה נעשה ע"י חברי הועדה בלבד, והחלטה בכתב נמסרת להורים תוך 10 ימים. החלטת ועדת הערר היא סופית.

 

שותפים לרשת :  פסיכומטרי ללקויי למידה .