אבחון פסיכודידקטי

אבחון פסיכודידקטי

היחודיות של אבחון פסיכודידקטי היא ביכולתו לחבר בין הנפש לתורת ההוראה. מטרת אבחון פסיכודידקטי היא לגלות תמונה רחבה של יכולות למידה, רמת אינטליגנציה ותפקוד רגשי של הנבדק. אבחון פסיכודידקטי נבנה על מנת להוסיף נתונים של תפקוד רגשי ואינטליגנציה לאיבחון הדידקטי הקיים. באמצעות אבחון פסיכודידקטי ניתן לאתר פערים במיומנויות הלמידה הבסיסיות ולזהות לקויות למידה. חשוב לדעת שמכיתה ז' ואילך משרד החינוך לא מסתפק באבחון דידקטי ודורש אבחון פסיכודידקטי על-מנת שתהיה התחשבות בהתאמות שמומלצות בעקבות האבחון גם בבחינות הבגרות. 

 ממה עשויים לנבוע קשיי למידה?

לקות למידה – קושי עקבי, בדרך-כלל מולד באחד או יותר מתפקודים הקוגניטיביים הנדרשים ללמידה: תפיסה, זיכרון, קשב, תיאום ויזומוטורי, ועוד. בלקות למידה האינטליגנציה תקינה ואילו התפקוד בתחום הלקוי נמוך משמעותית מיתר התפקודים.

 בעיה כללית בהבנה – אינטליגנציה נמוכה מן מהממוצע המגבילה את יכולת הלמידה.

קושי רגשי- העדר פניות ללמידה מסיבות רגשיות, מוטיבציה ירודה, דימוי עצמי נמוך ועוד.

חסר בלמידה- סיבות אובייקטיביות, כגון היעדרות ממושכת, שכתוצאה מהן נוצר פער בידע של התלמיד.

קושי בלמידה נובע בדרך כלל מיותר מאשר גורם אחד, במהלך אבחון פסיכודידקטי מנסים למצוא מהו המשקל היחסי של כל אחד ממקורות הקושי ולהציע תוכנית טיפול אינטגרטיבית.

מהלך אבחון פסיכודידקטי:

תהליך אבחון פסיכודידקטי נפרש על-פני מספר מפגשים, אורכו בין 5-6 שעות. שבהם  מועברת סוללה של מבחנים הכוללת:

1. מבחן אינטליגנציה מלא

2. מבחנים הבודקים את תחומי התפקודים הקוגניטיביים של תפיסה חזותית ושמיעתית, זיכרון לסוגיו, קשב, רמת שפה.

3. מיומנויות למידה פורמלית: רמת קריאה, הבנת הנקרא, כתיבה, חשבון ואנגלית.

4. התרשמות מהתפקוד הרגשי: כיצד התלמיד תופס את עצמו ואת קשייו, רמת מוטיבציה, דפוסי התמודדות עם מצבי קושי, התייחסות לאופנים שונים של מתן עזרה. לשם הערכה זו נעשה שימוש במבחנים פסיכולוגיים השלכתים ותצפית התנהגותית.

אבחון פסיכודידקטי מאפשר בניית תוכנית טיפול כוללת וכן מתן התאמות לבחינות בית-ספריות ולבחינות הבגרות בהתאם לנהלים שקבע משרד החינוך לאישור התאמות בחינה לתלמידים עם לקויות למידה.